נזקי הצפות וטענת אירוע חריג

נזקי הצפות וטענת אירוע חריג

12/2022

תופעה מוכרת בארצנו, כי עם בוא החורף והגשמים, לא אחת נגרמות הצפות אשר מסבות נזק רב לסביבה, לבתי עסק, דירות, לחקלאות וכיוצ"ב. לעיתים מדובר בהצפות הנגרמות בעקבות סתימה בצנרת הניקוז העירונית והתיעול, ולעיתים בהצפות שמקורן בעליית ערוץ נחל נוכח סתימתו או היעדר תחזוקה.

אחת מטענות ההגנה השכיחות שעולות כדבר שבשגרה מטעם הרשויות, הינה כי ההצפה נגרמה בעטיו של אירוע גשם חריג או קיצוני שלא ניתן היה למונעו מבחינתם. טענה זו נסמכת בעיקרה על סע' 64 (1) לפקודת הנזיקין בו נקבע כי: "אָשָם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו, ... אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: (1)הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה".

מדובר בטענה אשר עשויה לעיתים להביא לשלילת פיצוי לניזוק, מקום שזו מוכחת כדבעי.

ואכן לא פעם, דחה בית המשפט טענות בדבר חבות הרשויות להצפה, כשהוכח שאכן היה מדובר באירוע גשם חריג. דברים ברוח זו נפסקו בשורה של פסקי דין:

בעניין ת.א (ת"א) 63271/94 מנורה נ' מדינת ישראל משרד החקלאות, עלה כי רשות ניקוז שביצעה את הפעולות הנדרשות, אינה יכולה לצפות מצב דברים שבו יורדים גשמים כה עזים וחריגים בעוצמתם ובתדירותם אשר הנחל אינו יכול לנקזם. "בנסיבות האמורות ברור כי לא תתכן צפיה בפועל של הצפה כה חריגה. בוודאי לא הצפה שתגיע למתחם. כך, רשות ניקוז סבירה, שביצעה את כל הפעולות הנדרשות, איננה יכולה לצפות מצב דברים שבו יורדים גשמים כה עזים וחריגים בעוצמתם ובתדירותם אשר הנחל אינו יכול לנקזם,...".

כך לדוג' בעניין ת.א (נצ') 5264/02 אבו אסחאק סאהר נ' עירית חיפה, עלה כי משנקבע שמדובר באירוע חריג שעולה כנזק טבע, לא ניתן לקבוע שהעירייה הפרה חובה כלשהי שחבה בה. "משקבעתי, כי מדובר באירוע חריג, העולה אף להגדרת נזקי טבע, הרי שלא ניתן לקבוע, כי העיריה הפרה חובה כלשהי שחבה בה. למעשה ניתן לקבוע, כי בנסיבות העניין לא קמה לעיריה כלל חובת זהירות קונקרטית... איני סבור, כי מוטלת על עיריה באשר היא, החובה לצפות לאירועים חריגים כגון אלו, איני סבור שמוטלת על העיריה החובה לצפות סתימה במערכת ביוב כתוצאה מחפצים הנסחפים במקרה של ירידת גשמים בכמות חריגה."

כך לדוג', בעניין תאמ (נת') 26221-06-12 הפניקס נ' עירית נתניה, עלה כי במקום בו מדובר באירוע חריג עשוי הדבר לשמוט את הטענה בדבר התרשלות הנתבעת. "לטעמי, לא ניתן לייחס לנתבעת צפיות שביום גשם אקראי בחודש נובמבר רמת המשקעים תהא גבוהה כדי מחצית מהממוצע הרב שנתי לאותו חודש, ובפרט כאשר בימי הגשם עובר לאותו יום, כמות המשקעים הממוצעת (כ- 18 מ"מ) הייתה נמוכה מרבע הכמות החודשית הרב שנתית הממוצעת. אלה נתונים המצביעים על אירוע חריג."

מנגד, לא אחת בית המשפט דחה טענות של רשויות לפיהן מדובר היה באירוע גשם חריג, בעיקר בשל כך שהללו לא הוכיחו את טענותיהם כדבעי. בין יתר הסיבות לאי קבלת טענות הרשויות בהקשר, ניתן למנות:

בעניין תאמ (חי') 14861-07-10 הראל נ' עיריית חיפה:

1. מקום בו הנתבעת לא הוכיחה כדבעי את טענתה העובדתית בדבר כמות הגשם החריגה.

2. מקום בו לא הובאו נתונים סטטיסטיים על שכיחות תופעה זו.

3. מקום בו לא הובאו נתונים מספקים האם הכמות שנטען כי ירדה היא אכן חריגה.

4. מקום בו לא צורף הדו"ח המטאורולוגי המצביע על כך.

5. מקום בו לא הוכח על פני איזה תקופת זמן ירדו אותם גשמים.

6. מקום בו לא הוכח מה נדירות התופעה ומה שכיחותה.

בעניין תאמ (פ"ת) 31631-08-18 שומרה נ' עירית נתניה

7. מקום בו לא הובאה ראיה המפרטת לאילו תנאי מזג אוויר וכמויות משקעים תוכננה התשתית.

בעניין תא (ת"א) 66732/03 עינב ניסים נ' עירית הרצליה

8. מקום בו לא הוכחה יכולת קליטת מי הגשמים של מערכת הניקוז המצויה במקום.

9. מקום בו לא פורט ע"י גורם מוסמך מהו קוטר הצינורות המותקן באזור.

10. מקום בו לא פורט ע"י גורם מוסמך מספר פתחי הקולטנים ויכולת הקליטה של מים ליחידת זמן.

בעניין תא (טב') 45532-02-15 הכשרה נ' מועצה אזורית עמק הירדן

11. מקום בו לא הגישו חוו"ד מומחה לניקוז מי גשמים.

12. מקום בו לא הגישו חוו"ד מומחה בתחום המטאורולוגי.

13. מקום בו לא הוכיחו והראו מהי הטופוגרפיה של השטח, זוויות וקווי השיפוע ואת התעלות הרלוונטיות.

בעניין ת"ק 38416-07-10 כהן נ' עיריית ראשון לציון ואח'

14. מקום בו לא הוכיחו לאיזו כמויות של גשמים ותדירותן בנויות מערכות הניקוז של העיריה.

15. מקום בו לא הובאו ראיות לפיהן מערכות הניקוז ערוכות לסופות בתדירות הנדרשת.

לעיתים אף כשניתן היה לקבוע או כשקבע בית המשפט, שמדובר באירוע גשם חריג, עדיין חייב בית המשפט את הרשות בחבות, ובין היתר כמפורט להלן:

כך לדוג' בעניין תאמ (ת"א) 4273-06-14 מנורה נ' עיריית פ"ת עלה כי בית המשפט קבע כי אירוע גשם חריג ככל שיהיה, הינו דבר שהרשות צריכה לצפות: "בענייננו ניתן לקבוע כי אירוע גשם, חריג ככל שיהיה, הינו דבר שעל עיריה סבירה לצפות שיקרה ביום מן הימים בתחומי שיפוטה, ועליה אף להיערך למקרים מעין אלו. במדינת ישראל, אין רואים באירוע שכזה כאירוע בכח עליון שאינו בר צפיות, כדוגמת סופת הוריקן או צונאמי.

כך לדוג', בעניין תא (ת"א) 41110-07-15 כלל נ' עיריית נתניה: עלה כי בית המשפט קבע כי כעניין של מדיניות משפטית רצויה, הרשויות צריכות לצפות אירועי גשם בעוצמה שאירעה, ולהקצות משאבים לתכנן מערכת ניקוז וביוב שתוכל להתמודד עימם. "בנוסף, וכעניין של מדיניות משפטית רצויה, נכון לקבוע כי גם אם לא צפו הנתבעות אירועי גשם בעוצמה שאירעה בפועל, הרי שהיו צריכות לצפותם, ובהתאם גם היו צריכות להקצות משאבים סבירים על מנת לתכנן מערכות ניקוז וביוב שתוכלנה להתמודד עם אירועי הצפה כאלו או למצער שתוכלנה למזער את נזקיהם ככל הניתן."

כך לדוג', בעניין תא (ת"א) 29043-03 מגדל נ' עיריית כפר-סבא עלה כי בית המשפט קבע את חבות העירייה, למרות שדובר באירוע גשם חריג, מאחר ולא דאגה לניקוז תקין. "לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי אף לא אחת מהנתבעות הייתה אמורה לצפות ולהיערך לכמויות הגשם החריגות שירדו ביום האירוע, שהינן בבחינת מאורע טבע בלתי רגיל. ... משלא פעלה העירייה לשם דאגה לניקוז תקין באזור החניון הרי שהוכח כי העירייה התרשלה בקיום חובתה לדאוג לניקוז תקין של מים באזור החניון.... עצם קיומו של מאורע טבע בלתי רגיל שאין לצפותו, אין בו כדי לשלול את אחריותו של המזיק לנזק שנגרם, שניתן היה למונעו תוך נקיטה בזהירות סבירה. הנטל הינו על הנתבעות, כמעלות הטענה לקיומו של כוח עליון, להוכיח כי לא ניתן היה לצפות ולמנוע את כלל הנזק שנגרם לרכב."

כך לדוג', בעניין תא (ת"א) 25915-03-18 הכשרה נ' עיריית הרצליה בית המשפט קבע שגם אם מדובר באירוע חריג, אין בכך לשחרר הנתבעות מאחריותה לניקוז הרחובות: "גם אם מדובר באירוע חריג, אין הוא משחרר את הנתבעות מאחריותה לניקוז הרחובות. מדובר באירוע שהתרחש בסוף אוקטובר, ובהתאם היה על הנתבעות להיערך לחורף ולכל הפחות לדאוג לכך שפתחי הניקוז יהיו פנויים."

כך לדוג', בעניין תק (אשד') 38527-11-18 תכלת פז אסייג נ' עיריית אשדוד בית המשפט קבע שמקום בו הנתבעת ידעה על כמות חריגה של מי גשמים שצפויה לרדת באזור שבו תשתיות נמוכות שלא מסוגלות לנקז את מי הגשם, היה עליה לסגור את אותם רחובות לפני שהוצפו. "שעה שאין מחלוקת כי הנתבעת הייתה מודעת להתראות באשר לכמויות חריגות של גשמים הצפויים לרדת באזור ומיקום אותם כבישים "נמוכים" המועדים להצפה הינם בידיעת הנתבעת, הרי שאירוע מושא התביעה, בניגוד לטענתה, איננו בבחינת אירוע בלתי צפוי או "כח עליון" אלא אירוע שאף אם לא ניתן היה למנעו, ניתן היה באמצעים סבירים למנוע את הנזקים שנגרמו בגינו... הואיל והנתבעת הייתה מודעת להתראות באשר לכמויות חריגות של מי גשמים הצפויות לרדת באזור ואף הייתה מודעת לכך שייתכן והתשתיות במקומות הנמוכים לא יהיו מסוגלות לנקז את מי הגשמים, מן הראוי היה לנקוט בפעולה של סגירת אותם רחובות"

הנה כי כן, גם באירועי הצפות כל מקרה יבחן לגופו. ככל שמדובר באירוע גשם בלתי חריג, עשויה הרשות להיות מחוייבת בכך שהתרשלה בתחזוקה מערכותיה ומתקניה. מאידך, ככל שמדובר באירוע חריג, אירוע גשם בלתי צפוי/עוצמתי, הרי שבית המשפט ישקול אם אכן מדובר באירוע כזה שגם בנקיטת כל אמצעי התחזוקה הסבירים, לא ניתן היה למונעו. אם הרשות תוכיח כי אכן תחזקה באופן סביר את מערכותיה (ותעמוד בייתר נטלי ההוכחה שמוטלים עליה), הרי שבית המשפט עשוי לשלול את אחריותה. ברם, כפי שמפורט לעיל, על הרשות לעמוד בשורה ארוכה של חובות ואף במקרים חריגים להורות על סגירת רחובות על מנת למנוע את הנזקים.

__________________________

אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוו"ד . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.